#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפז. היה בודק את החבית להפריש עליה תרומה והולך ואח""כ נמצאת חומץ 1) כיצד בדקה 2) האם הוי תרומה לרבנן ולרבי ובמה נחלקו ר' יוחנן וריב""ל 3) כמי מהם ההלכה? "	"1) לרשב""ם שנטל ממנה מעט והפריש ממנו תרומה ומעשר וטעמו. ולתוס' (ד""ה הבודק) שהריחה.<br>2) רשב""ם כתב שלרבנן שאמרו יין וחומץ מין אחד בדיעבד בכל אופן חלו תרומותיו. [והתוס' לעיל פד,ב ד""ה יין וחומץ כתבו שגם לרבנן אם נתכוין להפריש יין ונמצא חומץ דהוי טעות לא חלו תרומותיו <sup>ריב</sup>[. לרבי שאמר שיין וחומץ שני מינים [ולתוס'גם לרבנן[ לר'יוחנן כל ג'ימים הראשונים ודאי יין וחלו, ומכאן ואילך ספק הלכך הוי תרומה מספק ויחזור ויתרום. לרבי יהושע בן לוי כל ג' ימים האחרונים ודאי חומץ ולא חלו, ומכאן ולהלן ספק. דרומאי מתנו משמיה דר' יהושע בן לוי כר' יוחנן, אלא דס""ל שבאופן שנמצא בסוף חומץ סיפתקא שהוא חזק מאד אזי ג' ימים אחרונים ודאי חומץ. וכתב הרשב""ם שר' יוחנן לא פירש דעתו בחומץ סיפתקא א""נ שסובר שגם בחומץ זה שלשה ימים האחרונים ספק.<br>3) כתבו הרשב""ם והתוס'(ד""ה דרומאי) שהלכה כר' יוחנן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריב.  וכ""כ כאן הרשב""א .</span>"	בבא בתרא צו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפח. המוכר חבית יין לחבירו והחמיצה אמר רב כל שלשה ימים ברשות מוכר. 1) הרי הריחו קונה בשעת מכירה 2) כיצד יפרש רב את המשנה לקמן המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו? 	"1) כיון שהחמיצה תוך שלשה ודאי החל להתקלקל ברשות מוכר. וכתבו התוס' (ד""ה כל) שודאי לא הריחו היטב <sup>ריג</sup>.<br>2) הרשב""ם (ד""ה אמר רב) כתב דרב מוקי לה לאחר ג' א""נ מוקי לה בקנקנים דלוקח וכר' יוסי בר רבי חנינא לקמן צח,א. והתוס' (שם) כתבו שאין קנקן גורם להחמיץ בתוך ג' והסכימו עם תירוצו הראשון של הרשב""ם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריג.  והרשב""א הביא את תי' הר""י מיגש שאומרים שמתתאי עקר ולכן לא הריח .</span>"	בבא בתרא צו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפט. מה כוונת שמואל חמרא אכתפיה דמאריה שוואר? 	"רשב""ם פירש שהמוכר אינו חייב באחריותו אע""פ שהחמיץ בתוך חבית של מוכר משום שמזלו וחטאו של הקונה גורם וכרי חייא בר יוסף לקמן צח,א. ור""ת (בתוד""ה ושמואל) פירש שהיין כיון שנשאו בכתפים נתקלקל על ידי שנענע ומיהר להחמיץ <sup>ריד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריד.  והרשב""א כתב שכן פירש הראב""ד ויש מי שפירש אכתפא דגברי שנושאים אותו ומערים אותו מכלי אל כלי קאמר וערויו גרם לו. והרי""ף פירש שהלוקח חייב משום שלא היה לו להשהותו והקשה הרשב""א א""כ למה הוצרך שמואל לטעם דכתפ י דגברי ותירץ דלא איבעי לך לשהויי אחר טלטולו קאמר.</span>"	בבא בתרא צו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שצ. כיצד מתיישבים דברי רבא שמוזגים מים פי שלש מיין עם הדרשה אל יחסר המזג שצריך שישארו כ""ג בסנהדרין דמשמע שמוזגים מים פי שנים מהיין? (3) "	"כתבו התוס' (ד""ה כל) שרבינו יצחק אומר דהתם מדמה סנהדרין למזג דיין השרוני דסגי ליה בשני חלקים מים כיון שהוא חלש. ורבינו מנחם פי' שמז""ג בגימטריא נ' וקאמר שאל יחסר מע""א דסנהדרין נ', אבל מ""ט יחסרו וישארו כ""ב ואין ב""ד שקול ומוסיפים עליהם עוד אחד הרי כ""ג. עוד כתבו שיש מפרשים שהמזג פי' מזיגת יין על ע' מלבר שרבע היינו כ""ג."	בבא בתרא תוס' צו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שצא. אמר רבא רמא תלתא ואתא תלתא לכ""ע מברך שהכל. מדוע לא הקשו שגם באופן זה פליגי כדתנן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מדתו פטור ור' יהודה מחייב? "	"רשב""ם תירץ שידעו שר' יהודה אינו אלא חומרא לענין מעשר וגם לר' יהודה ברכתו שהכל. והתוס' (ד""ה וביותר) תירצו שבאמת לר' יהודה ברכתו הגפן אבל לא הקשו כן כיון דאין זה קושיא כל כך אי הוו רבנן ואחרים כרבנן דר' יהודה, אבל אי ביתר מכדי מדתו פטרי קשה מאן נינהו לא רבי יהודה ולא רבנן <sup>רטו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רטו.  והרשב""א תירץ שבכדי מדתו כל הקושיא על אחרים מדוע ס""ל שבאופן זה ברכתו שהכל, והם דעת יחיד ואין הלכה כמותם ולכן לא עליהם מקשים אלא על רבנן.</span>"	בבא בתרא צו: - צז. ותוס'		
